החלטה בתיק סע"ש 7076-11-13

1.      לפניי בקשת המבקשת (הנתבעת) לסילוק התביעה על הסף ולחלופין לעיכוב הליכים עד למימוש הליכי השיפוט הפנימיים הקבועים בהסכם הקיבוצי בענף הבניה.

2.      המשיב הגיש נגד המבקשת תביעה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתו וסיומה בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי בענף הבניה. המשיב תבע תשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, הפרשות לפנסיה, דמי חגים, פדיון חופשה, דמי כלכלה, דמי הבראה, הפרשות לקרן השתלמות, הפרשי שכר ודמי נסיעות.

3.      לאחר שעיינתי בכתבי בי-הדין שהוגשו ושקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות, כפי שיפורט להלן.

3.1.   סעיף 76 להסכם הקיבוצי בענף הבנייה, שכותרתו "מעקב ובירור חילוקי דעות" קובע:

"לצורך יישוב חילוקי דעות בנושאים המוסדרים בהסכם זה בין הצדדים ו/או יחידיהם תוקם ועדה פריטטית בת שלושה שלבים:

א.      תחילה יועלה הנושא שבמחלוקת בפני ועדה פריטטית מרחבית אשר תורכב ממזכיר האיגוד במרחב בתחומו נמצא מקום מושבו של המעביד ונציג המעביד.

ב.      במידה ולא הגיעה הועדה הפריטטית המרחבית להסכמה בתוף 14 ימים, יעלה הנושא שבמחלוקת בפני ועדה פריטטית ארצית אשר תורכב מיו"ר ועדת העבודה הארצית של התאחדות הקבלנים ויו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ בהסתדרות, או נציג אחר שימנו אלה מטעמם.

ג.       לא הגיעה הועדה הפריטטית הארצית להסכמה תוך 14 ימים:

          1.      יביאו הצדדים את הנושא להכרעתו של בית הדין לעבודה.

          2.      על אף האמור בסעיף קטן א' לעיל, בענייני הנוגעים לפרשנות הסכם זה, לאופן יישומו ולשאלות עקרוניות בעלות השלכות רוחב על עובדים בענף (להבדיל משאלות פרטניות) או בעניינים אחרים שיוסכמו בין הצדדים, ינסו הצדדים להביא את המחלוקות להכרעת יו"ר האגף לאיגוד מקצועי ונשיא התאחדות הקבלנים והבונים טרם הפנייה לבית הדים לעבודה לפי סעיף קטן א' לעיל.

ד.      אין באמור לעיל כדי לגרוע מזכותם של הצדדים למנות בורר חיצוני מוסכם של שניהם על מנת שיכריע בחילוקי הדעות" .

3.2.   בתביעה דנן נתבעו זכויות שמקורן בחוקי המגן של משפט העבודה. כידוע ההלכה היא כי זכויות אלה אינן ניתנות לוויתור ואין להעבירן להכרעת בורר. ובלשונו של בית הדין בעניין יהלומי מסיקה :

"הלכה פסוקה במשפט העבודה הינה, כי זכויות המוקנות לעובד מכוח חוקי משפט העבודה המגן אינם ניתנים לויתור, ועל כן אינם יכולים לשמש נושא להסכם בין הצדדים. נכון הדבר, גם להכרעה בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, וכן לזכויות המוקנות לעובד מכוח הסכם קיבוצי .

על כן, הכרעה בדבר קיומה של זכות שאינה ניתנת לויתור, המוקנית לעובד מכוח חוק או הסכם קיבוצי, או בדבר קיומם של יחסי עובד-מעביד אינה ברת בוררות . ויותר מכך, גם כאשר ישנה מחלוקת בעניין קיומו של תנאי מוקדם להבטחת זכות מכוח משפט העבודה המגן, לא בהכרח ניתן להעבירה לבוררות" .

3.3.   כמו כן, סעיף 3 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קובע כי "אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים" .

מכאן, שאין למסור להכרעת בורר הכרעה עובדתית בנושאים קוגנטיים כגון: פיצויי פיטורים ובכלל כך הקביעה אם מדובר בפיטורים או התפטרות, זכאות לפדיון חופשה וכו' .

4.      כללו של דבר: משתביעתו של המשיב עוסקת בזכויות קוגנטיות בין אם מקורן בחוקי המגן ובין אם מקורן בהסכם קיבוצי, הרי שאינן ברות בוררות ונתונות לסמכותו הבלעדית של בית הדין.

5.      בהקשר זה אציין כי לא מצאתי ממש בטענות המבקשת לפיה מומחיות הועדה הפריטטית מצדיקה את העברת הדיון לפיתחה. בשלב זה טרם הוגש כתב הגנה ולא ברור מהן טענות המבקשת ואם היא חולקת על הזכאות לרכיבי התביעה או על שיעורם בלבד. כך או כך, כנראה שלא מדובר בטענות הנוגעות לפרשנות ההסכם וכוונת הצדדים לו אלא בזכאותו של המשיב או היעדרה לזכויות הנתבעות וברי כי סוגיות אלה נמצאות בתחום סמכותו של בית הדין.

סוף דבר